התכונות המושכות של הנייר קל לעיבוד, נגיש, לא כבד ואינו דורש מיכשור מיוחד.
הקסם של הפיכתו ליצירה עם נוכחות והבעה. חומר דק ושטוח, שהופך ליצירה תלת מימדית.
פיסול בנייר משלב בתוכו מיומנויות מתחום הפיסול והציור – עבודה בנפחים ועבודה בצבע.
השימוש בדבקים הופך את הנייר לפסל עמיד ביותר.
לעיסת נייר נחשפתי ברשת הוירטואלית, ואת הסדנא הראשונה בחומר עשיתי אצל יעל אלקיים. הציפורים והבבושקות שעשיתי אצלה, עדיין שמורים ותלויים אצלי בבית.
קצת היסטוריה
בכל מקום בעולם בו עסקו בני אדם בייצור נייר ועיסת נייר, הם השתמשו בסיבים ובדבקים המקומיים שהיו בסביבתם. במצריים הכינו נייר מסיבי גומא, ביפן מעצי תות וסיבי אורז. עמילנים טבעיים על בסיס אורז, חיטה, קאסווה והיביסקוס שימשו כדבקים, ולהם הוסיפו מלחים ולפעמים רעלים שונים על מנת לדחות את החרקים . עיסת נייר הופיע לראשונה בסין בשנת 200 לפני הספירה, זמן קצר לאחר המצאת הנייר, ומייד החלו לייצר ממנו אובייקטים תלת מימדיים. באותה העת הכינו ממנו קסדות ללוחמים, מסגרות תמונות ומראות, קופסאות אחסון ומסכות לטקסים. במזרח התיכון ובמזרח הרחוק הכינו מהם קופסאות דקורטיביות ומגשים.
במהלך השנים התפשטה עיסת הנייר מסין ליפן ולפרס, שם השתמשו בה להכנת מסכות וקישוטים לפסטיבלים המסורתיים.
במהלך המאה ה-17, עם התפתחות המסחר במזרח הרחוק, הגיעו האירופאים למזרח ולמדו את סודות ייצור עיסת הנייר מהאומנים בפקיסטן והודו, יפן ואינדונזיה והביאו את הידע הזה לאירופה. חפצי אומנות ראשונים מנייר הגיעו לאירופה והביאו להקמת בתי מלאכה ראשונים בתחום, תחילה בצרפת ואח"כ באנגליה. כך שכבר מ1670 השתמשו באירופה בעיסת הנייר.
בצרפת נוצרו הרבה מתכונים להכנת עיסת נייר למתחילים. לכל אחד היה את המרכיבים הייחודיים שבאמצעותם הוא הכין את עבודות האומנות שלו וכל אומן שמר על הנוסחא בסוד. ביניהם היו גם מרכיבים מהטבע כמו: תפוחי אדמה, אורז ועלים. בשנת 1702 רשם הנרי קליי (Henry Clay) פטנט לעיסת הנייר באנגליה, הוא ערבב נייר עם דבקים מסוימים תוך כדי חימום וכך יצר לוחות קשיחים העמידים לחום. לאחר שפג תוקף הפטנט, צצו חברות רבות שהחלו לייצר מוצרים רבים מעיסת נייר, תוך שימוש בשיטות של קליי.
במאה ה 18 באירופה ציפו את עיסת הנייר בזהב וכך הפכה אלטרנטיבה זולה לעבודות אומנות יקרות יותר כמו גילוף בעץ וקישוטי קיר מטיח. מאוחר יותר גילו שכאשר מצפים אותם בשכבת שמן מזרעי פשתן זה נותר להם חיזוק ועשו בה שימוש נרחב יותר בתחום הרהיטים כמו משענות לכסא, שולחנות ופאנלים.
בשנת 1800 אירי בשם אייזיק ולד הכין סירה מעיסת נייר ושט איתה בנהרות אירלנד. כשלושים שנים לאחר מכן, צ'ארלס פרדריק בנה מאותו החומר קירות וגגות והעביר אותם לאוסטרליה שם הרכיבו מהם במשך כמה שעות בתים קטנים כדי לארח אנשים שבאו לאירוע. במהלך ההיסטוריה בנו גם מצפי כוכבים ניידים שבהם אנשים יכלו לשבת בטבע ולצפות בכוכבים דרך טלסקופ. הכיפות נבנו על בסיס ומסגרת של עץ או מתכת. הם היו חייבים להיות קלי משקל כדי שהאסטרונומים יוכלו להזיז אותם על פי זווית הכיוון של הטלסקופ. בסוף המאה ה-18 ובמאה ה-19, עיסת הנייר כאומנות זכתה לפופולאריות גדולה באירופה, והשימוש הפך לנפוץ מאוד.
בשנות ה-60 של המאה ה-19 הגיעה תעשיית עיסת הנייר באנגליה לשיאה. אנגליה ייצרה מגוון מוצרים רחב והמשיכה ביבוא גדול מסין. השוק הפך רווי, והתוצאה היתה ירידה בפופולאריות של מוצרי עיסת הנייר. תחרות מצד חומרים חדשים (מתכת ופלסטיק) חיסלה סופית את תעשיית עיסת הנייר, והיצרן האחרון הפסיק לפעול בשנת 1920.
סביב 1960, בארצות הברית עיסת הנייר הפכה לאומנות ולא רק לשימוש בתעשייה. אמנים מניו יורק החלו ליצור כלים ויצירות אמנות, ומשם התפשטה אמנות עיסת הנייר לכל העולם.
בדרום אמריקה, במקסיקו, ביפן, בהודו, אינדונזיה ותאילנד, במרכז אירופה: צכיה ,יוגוסלביה, ותורכיה, המשיכו האמנים ליצור בובות ומסיכות, פסלים, בובות קרנבל ותפאורות להצגות ופסטיבלים.
חומרים להכנת עיסות נייר
· נייר עיתון/ נייר לבן (גרוס)
· תבניות ביצים
· נייר טואלט (עיסה עדינה במיוחד), ממליצה באופן אישי
· דבק לבן
· דבק טפטים (לא חובה, אבל מומלץ)
עיסת נייר גרוס
נייר גרוס, הוא נייר רגיל למדפסת, שנגרס במכונת גריסה. יש מגרסות שונות: מגרסה שחותכת את הנייר לפיסות קטנות. ומגרסה רגילה גורסת את הנייר לפסים ארוכים ודקים. יתרונות ושימושים: עיסה עם כיווץ מינימלי בייבוש, וחוזק. מתאימה לכלים, רהיטים, ושכבה ראשונה בפיסול.
חסרונות: מרקם מעט מחוספס בייבוש.
· את הנייר הגרוס משרים בגיגית או דלי עם מים. מים רותחים מזרזים את הריכוך של הנייר, אבל אפשר גם לחכות בסבלנות כמה ימים, ולתת לנייר להתרכך. זמן של שבוע הוא מספיק, כדי שיהיה נוח לעבוד עם הנייר.
· שופכים את המים מהדלי, וסוחטים את הנייר היטב. כשהנייר סחוט לגמרי, מניחים אותו על השולחן, או בקערה, וקורעים לחתיכות קטנות. זו פעולה קלה, שלוקחת דקה או שתיים, כיוון שהנייר כבר די רך.
· מוסיפים דבק – בהתחלה מעט, ומתחילים ללוש. מוסיפים דבק בהדרגה, עד לקבלת תערובת מוצקה-רכה, נוחה לפיסול, במרקם של בצק גמיש.
עיסת נייר טואלט
עיסת נייר טואלט, מתאימה לגימור של עבודות ולפיסול פרטים קטנים. ניתן להגיע איתה למרקמים חלקים ביותר ללא כל מאמץ מיוחד.
ניירות טואלט טובים לעיסה הם הממוחזרים – "שמורת טבע" או "אורן".
יתרונות ושימושים: עיסה חלקה ועדינה.
חסרונות: מתכווצת בייבוש, ובשימוש בכמויות גדולות מקבלת סדקים.
· מפרקים את הגלילים לתוך קערה גדולה/גיגית כביסה. "מטביעים" אותם במים תוך כדי לישה שמפרקת אותם לגורמים.
· אחרי שהנייר רטוב ומפורק לגמרי, סוחטים אותו היטב מכל טיפת מים אפשרית. אני משתמשת בציפה של כרית, אליה אני מכניסה הכל וסוחטת אותה היטב.
· בסיום הסחיטה מחזירים לקערה את הנייר ומפוררים היטב את הגושים שנוצרו בסחיטה.
· כשהכל מפורר, מוסיפים דבק פלסטי ומתחילים ללוש עד שמקבלים עיסה במרקם "משחתי" שקל וניתן לעצב אותה כמו פלסטלינה.
· אפשר ורצוי, אך בהחלט לא חובה, להוסיף דבק טפטים שמרכך את העיסה, עושה אותה יותר חלקה ופחות דביקה למגע.
· הכנת דבק טפטים: כפית אבקה לכוס מים פושרים. לערבב ולהניח בצד כעשר דקות עד לקבלת מרקם צמיגי.
· את העיסה המוכנה ניתן לשמור בשקית אטומה היטב במקרר, או, לחילופין, בתנאי החדר, באותה הקערה בה הכנתם את העיסה, כאשר יש להצמיד ניילון אוטם לפני העיסה (שימו לב - לפני העיסה, לא לפני הקערה), כך שתחסם באופן הרמטי כל כניסה אפשרית לאויר. הניילון נדבק לעיסה לבד, וצריך רק להדק אותו, בעיקר בדפנות הקערה.
· ייבוש - תלוי במזג האויר, שבימים אלה הוא לא ידידותי לעבודות העיסה... לשים במקום מאוורר, ליומיים, שלושה ויותר. מניסיון (של יעל), אם יש לחץ, אפשר לייבש את העבודה בתנור ביתי, במשך לילה שלם בטמפ' של 90 מעלות.
הכנת דבק לעיסת נייר
תכונות הדבק בו משתמשים להכנת עיסת הנייר משפיעות על תכונות העיסה באופן ניכר. ניתן ליצור עיסת נייר באמצעות דבקים שונים כגון דבק טפטים, דבק פלסטי לבן המהול במים או דבק קמח מבושל.
תערובת דבק אידיאלית להכנת עיסה מורכבת מ-85% דבק טפטים, ו-15% דבק פלסטי.
דבק טפטים נמכר בחנויות לחומרי בניין, בקופסה של אבקה או גרגרים. אני מעדיפה את המרקם הגרגרי – כיוון שבערבוב עם המים הגרגרים נמסים יותר בקלות מהאבקה, ולא נוצרים גושים.
המינון בערך 4 כפות גרגרים של דבק טפטים, על ליטר וחצי מים.
מערבבים את המים בקנקן (עוד לפני הוספת הגרגרים), ותוך כדי שהמים מסתובבים, זורים בהדרגה את הגרגרים אל המים. מערבבים בכף ומחכים כמה דקות – תוך ערבוב מפעם לפעם (אפשר לערבב גם לכיוון ההפוך – למניעת גושים) בקנקן מתקבל דבק לא מאוד נוזלי – סוג של ג'ל.
תערובת הדבק נשמרת היטב לפחות שבועיים (בכלי סגור היטב)
צביעה של היצירה
· צביעה בצבע פלסטי/ אקרילי/ צבעי מים
· צביעה בצבע מעורב בדבק פלסטי.
· צביעה בצבע ואחר כך בשכבה דקה של דבק פלסטי מדולל במקצת.
· תוספת של אביזרים ופריטים מחומרים שונים בהדבקה בדבק פלסטי (שיער, עיניים וכדומה).
שמירה על יצירות מעיסת נייר
מומלץ לרסס לכה שקופה על היצירה כדי להגן עליה, וכדי שאפשר יהיה לנקות אותה בקלות (מגבון), עדיף לכה על בסיס מים, אבל כל ספריי לכה שקוף יתאים גם.
אפשר גם לצפות באמייל קר כדי לשמור על היצירה (יתן ברק והרגשה של קרמיקה)
טיפים ורעיונות נוספים
· בטרם תחילת העבודה, פנו שטח עבודה וכסו אותו בשקיות אשפה / שקיות ניילון. עיסת נייר היא מאוד מלכלכת!
· הוסיפו מעט מלח למתכון, אם מדובר בפרויקט שאתם מתכוונים לשמור אותו לאורך זמן. המלח מסייע במניעת עובש.
· לא רצוי להשתמש בעיתונים מכיוון שהדיו מלכלך ולא בריא, ועלול להכתים את הידיים.
· כדי ליצור צורות גדולות בעיסת נייר, מומלץ להכין שלד מקלקר/ חוטי ברזל, עץ, מקלות ארטיק בקבוקים וקרטונים, לצפות אותם בדבק נייר (סלוטייפ נייר, לא ניילון) ומעל לשים את עיסת הנייר.
· אפשר לכסות גם בלון. את הבלון אפשר לפוצץ לאחר שהעיסה מתקשה. אם שמים מספיק שכבות אז הצורה נשמרת גם לאחר שמפוצים את הבלון.
· כאשר מכסים פריט כלשהו בעיסת נייר מומלץ למרוח אותו קודם לכן בוזלין או בניילון נצמד כדי שלא יידבק לפריט.
· כדאי להשקיע בהכנת עיסה טובה, ולא לוותר על שלבים חשובים כמו פירוק הנייר, הסחיטה או הלישה, שמשפרות את העיסה באופן משמעותי.
· חשוב שהנייר יהיה סחוט היטב. עיסה "רטובה" מידיי במים, אינה טובה, אינה נוחה לעבודה, ובנוסף מתכווצת בייבוש משמעותית.
· הלישה משביחה את העיסה - ע"י פירוק הנייר, וגם מאחדת את הדבק והנייר לחומר אחד נוח לעבודה.
· מדי פעם ניתן ורצוי למרוח דבק על העבודה תוך כדי התהליך דבר שיתרום לחיזוק של היצירה.
· בסיום היצירה, ממליצה להחליק אותה עם דבק טפטים.
· לאחר שהעיסה מוכנה יש לשמור אותה כשהיא מכוסה בניילון נצמד (ועדיף במקרר).
· במקום לקרוע את הנייר בתוך המים אפשר להשתמש בבלנדר ידני שמקל את העבודה, במיוחד בכמויות גדולות.
· עיסה העומדת זמן רב יכולה להסריח וזה לא נעים.
· להוספה ודיוק של פרטים קטנים ניתן להשתמש בחימר קל, דאס, DO&DRY או חומרים דומים.
· מעיסת נייר ניתן להכין גם תבליטים על גבי קרטון/ קרש – לדוגמא מפות, שלט לדלת, מסגרות לתמונה ועוד.
השקעתי זמן ומחשבה בכתיבת הפוסט, אשמח שתכתבו, תספרו ותצלמו מה יצרתם בעקבות ההדרכות, ותוסיפו אותם בתגובות
תנו לי הרגשה טובה, שיש מי שקורא אותי :-) חורף בריא ומלא יצירתיות
אם יש לכם שאלות/ רעיונות ובקשות חדשות, אשמח שתכתבו לי
ללי
מוזמנים ללוח השראה ורעיונות שאספתי במיוחד בשבילכם בפינטרסט
· מתכון מומלץ מהבלוג של יעל אלקיים
· איך מכינים עיסת נייר?
· עיסת נייר
Kommentare