צלחות אירוסין

מנהג ישראל לשבור בעת התקשרות התנאים כלי חרס. החרס מסמל שברון לב ושפלות "כחרס הנשבר" (כשנדמה שאין תיקון למצב, כשם שלא ניתן לתקן חרס שבור).


שבירת צלחות קיימת בעולם כולו החל מימי הביניים:

  • אבלות - במאה ה-16 שברו צלחות בעת אבדן/ עצב עקב אירוע טראגי (בדרך כלל בבית האבל).

  • שפע - שבירת צלחות באירועים גדולים כדי להראות את עושרו של המארח (הצלחת היא סמל לשפע).

  • מזל טוב - ביהדות כשנופלת צלחת או כשנשבר כלי, אומרים מזל טוב.

  • נישואין - באיטליה שוברים צלחת זכוכית ביום החתונה – ומברכים "שיהיו שנות אהבתכם כמספר שברי הזכוכית שנתפזרו…"



למנהג שבירת הצלחת שני טעמים:

  1. זכר לחורבן בית המקדש.

  2. להבהיל את הציבור, שהשמחה לא תהיה שלמה.

אות לגמר ההסכם בין הצדדים כשם הכלי לא יהיה שוב שלם כך הזיווג לא יפר…


שבירת צלחת באירוסין היא מנהג, ולא הלכה. מנהג שמטרתו להשאיר גם קצת טעם של חורבן בתוך השמחות שלנו כשבית המקדש לא עומד על תילו.

צלחת אירוסין היא צלחת שיוחדה לטקס 'שבירת הצלחת' באירוע האירוסין, בקרב חלק מקהילות היהודים. צלחות אירוסין יכולות להיות חלקות או מעוטרות.

נהוג לשבור צלחת סדוקה או פגומה במעט כדי שלא לעבור על איסור בל תשחית.

באירוסין שבהם חותמים על שטר תנאים נהוג לשבור את הצלחת לאחר קריאת השטר וחתימתו.

יש הנוהגים שאם החתן ואם הכלה אוחזות יחדיו בצלחת האירוסין ומשליכות אותה לרצפה.

מנהג חב"ד שוברים שתי צלחות. את הצלחת הראשונה שוברים בעת גמר השידוך הטוב, ב'ווארט' (– 'מסיבת האירוסין'. את הצלחת השניה שוברים בעת חתימת התנאים סמוך לחופה (בסיום "קבלת הפנים" של החתן, לפני שהוא הולך לכסות את פני הכלה). שבירת שתי צלחות מבטאת את הצורך לשבור שתי הצלחות נפרדות, בשביל לבנות הצלחה אחת משותפת.

יש רווקים ורווקות הנוטלים שברים, מתוך אמונה כי שבר מצלחת האירוסין היא סגולה למציאת זיווג.





מנהג שבירת צלחת באירוסין


שבירת הצלחת באירוסין הוא להבהיל את הנאספים ולמעט השמחה, אבל בנישואין שבירת הכוס הוא זכר לחורבן, ולכן כתב שבאירוסין יקחו צלחת חרס שקצת שבורה, שהרי למעט השמחה אפשר גם בזה, ויש להמעיט באיסור בל תשחית"

ה"פרי מגדים" (סימן תק"ס סעיף קטן ד', ספר אוצר הידיעות השלם, חלק א' פרק ס"ט, עמוד רמ"ט).


כִּי בִּשְׁעַת הַשִּׁדּוּך נִתְגַּלֶּה הַהִתְקַשְּׁרוּת וְתֵכֶף וּמִיָּד נִתְעַלֵּם. כִּי אַחַר כָּך נִתְפָּרְדִין וְנִתְרַחֲקִין. כִּי עֲדַיִן הִיא אֲסוּרָה עָלָיו עַד הַחֻפָּה. נִמְצָא שֶׁבִּשְׁעַת הַשִּׁדּוּך נִתְגַּלֶּה אוֹר הָאַחְדוּת שֶׁלָּהֶם שֶׁהָיָה עַד עַתָּה בְּהֶעְלֵם וְתֵכֶף וּמִיָּד נִתְעַלֵּם כַּנַּ"ל בִּבְחִינַת 'וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב' כַּנַּ"ל. וּבִשְׁבִיל זֶה שׁוֹבְרִין כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הִתְקַשְּׁרוּת הַשִּׁדּוּך כִּי כְּתִיב "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק". פֵּרוּשׁ כָּאוֹר הַיּוֹצֵא מִן הַחֲרָסִין, דְּהַיְנוּ הַנִּיצוֹץ שֶׁיּוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁשּׁוֹבְרִין כְּלִי חֶרֶס שֶׁהוּא רַק לְפִי שָׁעָה וְעַל כֵּן בִּשְׁעַת הִתְקַשְּׁרוּת הַשִּׁדּוּך שֶׁאָז אוֹר הָאַחְדוּת שֶׁלָּהֶם נִתְגַּלֶּה בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב כַּנַּ"ל

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסה - טַעַם עַל שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הִתְקַשְּׁרוּת הַשִּׁדּוּך




בעבר, כנראה לקחו צלחת שהיתה בבית, ושברו אותה. ואז... מישהו חשב על הרעיון הגאוני לקשט צלחת לפני ששוברים אותה (עוד פטנט יהודי לעשות מזה כסף :-))

אחר כך זה כבר הפך להיות חובה...

והיום, אפשר לשמור את הצלחת המקושטת ולשבור סתם צלחת... ומי שרוצה, יכול להזמין 2 צלחות - לשבירה ולשמירה.


אפשר להשתמש בכל צלחת שיש בבית, ולעטר אותה בטושי ארטליין או בטושים וצבעים המיועדים לקרמיקה.


אם גם אתם רוצים צלחת אירוסין מעוטרת, מוזמנים ליצור איתי קשר

הצלחות מעוטרות בצבעי קרמיקה ועוברים תהליך של שריפה בתנור ביתי, לשמירה על הצבע שלא ירד.


ללי


וכמו תמיד, לוח השראה מתעדכן מפינטרסט

המביא דבר בשם אומרו חלק מהרעיונות מלקחו מאתרים שונים, ביניהם:


ליקוטי מוהר"ן רס"ה

גל עיני

333 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול